הנענע אוהבת שמש ישירה — לפחות 5 שעות ביום, רצוי בשעות הבוקר והצהריים. תניב הרבה יותר עלים, וריחה יהיה חזק יותר, כשהיא מקבלת אור מלא.
בקיץ הישראלי הקשה ביותר (יולי–אוגוסט) שמש אחר־הצהריים יכולה לשרוף את העלים. אם רואים עלים מצהיבים בקצוות, להעביר לצל חלקי אחרי הצהריים.
נענע אוהבת קרקע לחה תמיד — שונה מרוב צמחי תבלין ים־תיכוניים. אם העפר בעומק 2 ס"מ יבש למגע — מים. בקיץ זה אומר כל יום־יומיים; בחורף פעם ב־4–5 ימים.
לעולם לא להציף. חורים בתחתית העציץ חובה. שורשים שיושבים במים → ריקבון תוך שבוע.
התחום האידיאלי: 15°–28° צלזיוס. הנענע עמידה למדי — שורדת קור עד 0° (העלים עלולים להחליק אבל היא תחזור באביב מהשורש), וגם חום של 35°+ אם הקרקע לחה ויש קצת צל.
לחות אוויר — לא קריטית. גדלה יפה גם באוויר היבש של ירושלים וגם בלחות תל־אביב.
תמיד בעציץ. נענע מתפשטת בקרקע דרך קני־שורש (rhizomes) ותוך עונה אחת תכבוש את כל הגינה ותחנוק שכניה.
עציץ בקוטר 25–30 ס"מ, עמוק 25 ס"מ לפחות. אדנית מלבנית מתאימה לשתי שתילים במרחק 20 ס"מ. צריך להחליף עציץ פעם בשנה־שנתיים — היא ממלאה את כל החלל בשורשים.
בעונת הצמיחה (מרץ–אוקטובר) — דשן נוזלי לצמחי תבלין פעם בשבועיים, במנה חצי מהמומלץ על האריזה. נענע רגישה לעודף דשן ויכולה לאבד מהריח שלה.
בחורף — להפסיק לחלוטין. הצמח נח.
לקטוף הרבה — זה בריא לצמח. כל פעם שאת קוטפת ענף, הצמח מסתעף לשני ענפים חדשים. עדיף לקטוף ענפים שלמים מלמעלה ולא עלים בודדים.
בסוף הסתיו (נובמבר) — גיזום עמוק עד 5 ס"מ מהאדמה. ייראה אכזרי, אבל באביב היא תחזור צפופה וחזקה פי שניים.
חלודת הנענע — כתמים כתומים־חלודה בצד התחתון של העלים. המחלה הנפוצה ביותר. להסיר עלים נגועים מיד, להפחית השקיה ולוודא אוורור טוב. במקרה חמור — לגזום הכל ולחכות לצמיחה חדשה נקייה.
כנימות וקורי עכביש — לשטוף עלים בזרם מים חזק. אם זה לא מספיק, ספריי של מים + טיפה סבון כלים. בלי קוטלי חרקים — את עומדת לאכול את העלים האלה.
הכי קל בעולם: לחתוך ענף באורך 10 ס"מ, להוריד את העלים התחתונים, ולשים בכוס מים על אדן החלון. תוך שבוע יצאו שורשים. אחרי שבועיים — להעביר לאדמה.
גם ענף קטן עם שורש שחפרת מהעציץ הקיים — יתפוס מיד. ככה מקבלים אינסוף נענע מתנה לחברים.